בן מרים ומשה. יוסף נולד במרוקו בב' באלול תשט"ו (20.8.1955), אח צעיר לחמישה אחים ואחיות: סמי, יהודה, אנט, יעקב ואפרת.

הוא גדל במרוקו עד גיל שבע. בשנת 1962 עלתה המשפחה לארץ והתיישבה בקריית גת. יוסף התייתם מאביו בגיל צעיר, ובהיעדר האב עזרו אחיותיו הגדולות לאימו החולה בטיפול במשפחה.

יוסף למד בבית הספר היסודי "משואה" בקריית גת ולאחר מכן בבית הספר התיכון "גרוס", גם הוא בקריית גת. במהלך לימודיו בתיכון סיים במכון וינגייט קורס מד"סים (מדריכי ספורט), והיה מדריך נוער במועדון הקרוב לבית המשפחה.

מצעירותו יוסף אהב מאוד כדורגל ואת שעותיו הפנויות בילה במגרשי הספורט. הוא שיחק בקבוצה מקומית בקריית גת.

לאחר שסיים את לימודיו הוא התגייס לצה"ל, שירת בהנדסה קרבית ובמסגרת שירותו סיים קורס מ"כים וקורס חבלה ושימש כמפקד מחלקה.

בשנת 1979 הכיר יוסף את שולמית דרך חבר משותף. השניים יצאו יחד במשך שנה ובשנת 1980 נישאו בקריית גת. אימו מרים נפטרה זמן קצר לפני כן ולא זכתה להיות בחתונתו.

מעט לפני נישואיו התגייס יוסף לשירות קבע במשמר הגבול. את שירותו הוא התחיל במתקנים והמשיך כמ"כ בפלוגות י"ג וכ"ד. החל משנת 1980 שירת כמפקד בסיירת דרום של מג"ב.

יוסף אהב מאוד את השירות הצבאי. בזמן ששירת במג"ב דרום דיבר תמיד על אהבתו הגדולה לעבודה שלו, על החברים הרבים ועל תחושת המשפחה שהוא מרגיש. אשתו שולמית סיפרה כי העובדה שהתייתם משני הוריו בגיל צעיר היא זו שגרמה לו להעריך ולהוקיר את תחושת המשפחתיות שחש בקרב חבריו לשירות.

בשנת 1982 נולד בנו הבכור של יוסף, משה. שנה לאחר מכן, בשנת 1983, נולדה הבת מרים - שני הילדים נקראו על שם הוריו. יוסף, שחלומו היה להקים משפחה, אהב מאוד את ילדיו. אשתו, שולמית, מספרת כי אמנם השירות הצבאי היה אצל בעלה במקום הראשון: כשהיה בכך צורך הוא תמיד התנדב להישאר משמרות נוספות ולא נרתע משעות עבודה ארוכות שנמשכו לעיתים מספר ימים. אך משנולדו ילדיו, מספרת שולמית, נהג להגיע יותר הביתה ולבלות עם משפחתו. ליבו של יוסף נמלא אושר כאשר החזיק את ילדיו, והוא תמיד הקפיד לחזור מהצבא עם מתנות לבנו ולבתו הקטנים.

לאורך השנים יוסף שמר על קשר טוב עם חברים מהשכונה בה גדל. הם נהגו לצאת יחד, הזמינו לשמחות משפחתיות והרבו לדבר ולהיפגש. בשעות הפנאי הוא אהב מאוד לשבת עם חברים ולראות משחקי כדורגל בטלוויזיה. הוא גם נהג לשחק בקבוצות של היחידות שלו במשמר הגבול, כן נהנה לשחק טניס שולחן.

בשבוע שלפני נפילתו סיים יוסף קורס, והוענקה לו דרגת רב-סמל ראשון.

יוסף נפל בפעילות מבצעית ביום כ"ט באדר ב' תשמ"ד (2.4.1984), במרדף אחר רכב חשוד שנסע לכיוון עזה. התאונה אירעה בשעה שש בבוקר, כאשר טנדר שנסע לפני הג'יפ של משמר הגבול סטה על מנת לעקוף והתנגש קלות במשאית שבאה מולו. כתוצאה מההתנגשות סטה נהג המשאית והתנגש חזיתית בעוצמה רבה בג'יפ שהגיע מולו. הג'יפ נמעך ונשרף כליל והמשאית התהפכה. בתקרית נהרגו יחד איתו עוד שני לוחמי מג"ב, סמל ראשון יהודה אזרד וסמל ראשון מאיר גולי.

יוסף היה בן עשרים ותשע בנפלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בקריית גת. הותיר אחריו אישה ושני ילדים, אחים ואחיות.

בכתבה שנתפרסמה בעיתון על התאונה ועל החללים ספד עזרא מאיר, מפקד סיירת אשקלון: "השבוע איבדתי חבר ושוטר נאמן. כמפקד וכחבר, ראיתי ביוסף אדם מסור ונאמן למשפחתו ולעבודתו. יוסף מילא תפקיד כמפקד צוות וביצע כל משימה שהוטלה עליו בצורה טובה. יחד עם זאת, דאג לשוטרים שהיו תחת פיקודו. מילא בעבודה עניין וראה בה גורם מסייע הן לאוכלוסייה העירונית והן לחקלאית. כמפקד וכחבר קשה לי לעכל שיוסף כבר לא יהיה תחת פיקודי. בשמי ובשם כל היחידה אני מבקש להעביר למשפחתו - לא נשכח את יוסף ולא נשכח את משפחתו. נמשיך לשמור על קשר".

משה, בנו של יוסף, המשיך את דרכו משבגר ושירת במשמר הגבול.

בתו של יוסף, מירי, הכינה אלבום לזכרו של אביה וכתבה בו לכבודו. בשנת תש"ס (2000) כתבה לו: "אבא שלי! עומדת היום מלאה רגש ופחד מגודל השעה ומגודל המעמד. כמה קשה שלא אראה אותך לעולמים. בלילות כותבת לך מכתבים. לאבא שלי מלאך שבשמים וליבי מוצף געגועים. אבא, בלילות כשהמלאכים ישנים אולי תוכל לחזור לכמה רגעים. לראות כמה גדלתי, ועם השנים התבגרתי. נחלוק יחדיו חוויות ותענה לי על המון שאלות. כמו מה קורה שם למעלה, שרק אפלה רואים מלמטה? כאן, כולם אותך אוהבים. אני ומשה אחי מלאים געגועים ולך כל לילה בחלום מחכים. אבא, מיועד לך זה המכתב הקטן. לך אבא הרחוק מכאן. מתגעגעת ואוהבת, מירי בתך הקטנה".

בשנת 2011 כתבה הבת באלבום: "... החלטתי להשלים אותו, ואת שאר הדפים הריקים לא למלא עוד בתמונות ישנות, לא עוד בעבר אלא בעתיד, בתקווה ובתפילה למלא אותו באושר ובחיים של צאצאים שהשארת אחריך והלוואי ואלבום זה יהיה עד פיזי לזיכרונות ולאהבה שהשארת אחריך גם לדורות הבאים. אוהבת, מירי".

לזכר יוסף נערך טורניר קט-רגל שנתי בין נבחרת משמר הגבול לחבריו לשכונה.

יוסף מונצח בדף באתר "גלעד לזכרם" של משטרת ישראל, ובו אלבום עם תמונות רבות שלו לצד דברי זיכרון ופרידה. כן הוא מונצח באנדרטה לזכר חללי משמר הגבול בעירון, באנדרטה לזכר שלושת הנופלים במרדף שהוקמה בבסיס מג"ב ביד מרדכי ובאנדרטה העירונית לזכר חללי קריית גת.